השר גלעד ארדן מצא פתרון לפיגועים: אם ישראל תחסום את הגישה לפייסבוק ברשות הפלסטינית, או תחשיך את האינטרנט באזור שממנו יצאו המפגעים, תמוגר ההסתה ברשתות החברתיות, שהיא הגורם העיקרי לפיגועים, כמשתמע מדבריו.
קל להאשים את פייסבוק. זוהי פלטפורמה רבת עצמה, הקובעת בעצמה את תנאי השימוש בה ומחליטה אילו תכנים לגיטימיים ואילו תכנים יוסרו. אילו היתה פייסבוק מדינה, היא לא היתה דמוקרטית: היא המחוקק, השופט והמבצע. קל להאשים את פייסבוק, אם יודעים שבמנגנון הסרת התכנים שלה עובדים אנשים בשכר נמוך, שתפקידם לנטר כמה שיותר דיווחים על תכנים פוגעניים בדקה. ההחלטות מתקבלות בהרף עין, לעתים על ידי עובדים שאינם מכירים את הסכסוכים והרגישויות במקום שממנו הגיע הדיווח. מול פייסבוק עומדים חסרי אונים מדינות, ארגונים ואנשים המדווחים על תכנים שהם לדעתם מסיתים ופוגעניים, מבלי שיוכלו לפנות אל נציג החברה ולהסביר, ולא לערער על החלטה שלא להסיר תוכן שקורא לאלימות.
לכן קל מאוד ואף מתבקש להאשים את פייסבוק בצביעות: הרי המנגנון להסרת תמונות עירום יעיל כל כך — ודאי ניתן להחיל מנגנון דומה גם על תכנים מסיתים. ואולם, גם כשתנאי השימוש מתקיימים לכאורה, גורמים קיצוניים יודעים איך לעקוף אותם כדי להפיץ שנאה. תמונה של דגל וסכין למשל, אינה מהווה הפרה של תנאי השימוש, אך היא עשויה לגרור תגובות של אנשים הקוראים לרצח. אם התמונה מדווחת לפייסבוק כמסיתה, יטען מי שהעלה אותה כי הוא אינו אחראי לתגובות. כך, למעשה, פייסבוק מגלגלת את האחריות על תוכן מסית מהפלטפורמה אל המשתמשים, ומהם אל משתמשים אחרים.
למרות שהביקורת מוצדקת, המתקפה של ארדן על פייסבוק היא גלגול אחריות דומה. האשמת הרשתות החברתיות כגורם העיקרי לגל הפיגועים היא בגדר זריית חול בעיני הציבור. במקרה הטוב, חסימה זמנית של פייסבוק יכולה לעכב הפצה ויראלית של תכנים מסיתים מיד לאחר פיגוע, אך היא לא תמגר את הגורמים העמוקים להסתה, לאלימות ולשנאה, שקיימים ויתקיימו כל עוד עמים מסוכסכים אינם רואים באופק פתרון לסכסוך.
הבחירה הקלה לכאורה בפתרון הטכנולוגי של חסימת האינטרנט למניעת הסתה עשויה להתברר כחרב פיפיות. ביום ראשון פירסמה מועצת זכויות האדם של האו"ם גינוי גורף להחשכות האינטרנט. אם ישראל תנהג כך, היא תצטרף לרשימה לא מכובדת של משטרים שניסו לדכא מחאות והתקוממויות עממיות באמצעות החשכת האינטרנט, ביניהן מצרים, טורקיה ואיראן.
פייסבוק אינה הגורם, אלא האמצעי. לא שכחנו את הדיונים הסוערים על התפקיד של פייסבוק במחאת הדיור בקיץ 2011. בדיעבד, הדיון הוכרע: פייסבוק לא חוללה את האביב הערבי, ולא גרמה למחאת הדיור: היא תיווכה אותם. באותו אופן פייסבוק מתווכת כעת את הסכסוך הישראלי־הפלסטיני שהתחיל עשורים רבים לפני הקמתה.
פורסם במקור בהארץ, 6.7.2016