לפני כמה שבועות התחדשה סערת הרשת סביב קיומה של פלסטין במפות של גוגל. לאחר שעלתה טענה כי גוגל הסירה את התווית פלסטין מהמפות, חתמו מאות אלפים על עצומה הדורשת מגוגל להחזיר אותה. בשנים האחרונות נחתמו עצומות דומות שטענו, בין השאר, כי גוגל זורקת את הפלסטינים לים. הסערה הנוכחית מעירה משנתם מאבקים הממחישים את התפקיד הגובר שממלאת הטכנולוגיה בתיווך ובעיצוב של גבולות מדיניים בעידן הדיגיטלי.
המהלכים האחרונים של גוגל מפריעים לא רק לפלסטינים. ב–2013 זעמה ממשלת ישראל על גוגל, לאחר שהחברה החליפה את שמות השירותים שלה ברשות הפלסטינית מ"גוגל, השטחים הפלסטיניים" ל"גוגל פלסטין", המסמן את הכרת גוגל בפלסטין כמדינה ריבונית. גם שירותי פרסום מבוססי מיקום של גוגל אינם מכירים בריבונות ישראלית מעבר לגבולות 1967. המהלכים של גוגל הדאיגו את ישראל עד כדי כך, שנציג החברה הוזמן על ידי חברי כנסת כדי להסבירם. אי אפשר לומר, אם כן, שגוגל נוטה לטובת צד אחד בסכסוך. על מנת להבין את מורכבות היחסים בין חברות הטכנולוגיה לבין גבולות באזורי סכסוך, יש להתבונן על מערך שחקנים רחב יותר אף מזה של גוגל ומשתמשיה.
לאחר הקמת השלטון העצמי בעקבות הסכמי אוסלו ניסו הפלסטינים לפרוץ את הגבולות הלא־ריבוניים של הרשות הפלסטינית על ידי כינון מרחב טכנולוגי־ריבוני. הפנייה הראשונה של הרשות הפלסטינית להקצות לה שם מתחם של מדינה באינטרנט הגיעה כבר ב–1997, אך הבקשה נדחתה משום שהרשות לא נכללה אז ברשימות האו"ם כמדינה או כטריטוריה מוכרת.
כפתרון ביניים הוקצה למרכז המחשבים של הרשות הפלסטינית שם המתחם int ב–1998, ואתרי הרשות פעלו תחת כתובת זו. לאחר כשנה הכיר האו"ם ברשות הפלסטינית כטריטוריה מוכרת, תחת השם Occupied Palestinian Territories. באותה שנה הקצה איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU) לרשות הפלסטינית, בניגוד לדעת ישראל, את קידומת החיוג הבינלאומית 970. בשנת 2003 נענה הארגון האחראי להקצאת שמות המתחם באינטרנט (ICANN) לפניית הרשות והקצה לה את שם המתחם המדיני ps.
כך, באופן תקדימי, הוענקה ליישות מדינית חסרת גבולות גיאוגרפיים הכרה בינלאומית רשמית כמדינה באינטרנט, עוד קודם שהוקמה או הוכרה על ידי הקהילה הבינלאומית. הרשות הפלסטינית זכתה בהכרה בינלאומית כמרחב טכנולוגי־ריבוני, המתוחם לשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה.
ההגדרות של ארגונים כגון ICANN או ITU מבוססות על תקינה בינלאומית. רשימת הסטנדרטים של איגוד התקינה העולמי מגדירה את שמות המדינות ואת הסיומות הרשמיות שלהם על פי מעמדן באו"ם. בתגובתה הרשמית לטענות על הסרת השטחים הפלסטיניים משירות גוגל מפות טענה גוגל שהיא פועלת על פי החלטות האו"ם ורשימת התקינה של ISO, ועוקבת אחר המדיניות של ICANN בחלוקת שמות מתחם למדינות. גוגל אמנם יכולה לבחור לאמץ את המדיניות של ICANN, האו"ם או ארגוני התקינה, אבל אינה מחויבת להם ואינה נתונה לרגולציה תחתיהם.
להודעה הרשמית כי גוגל פועלת על פי עקרונות התקינה הבינלאומית נוספה הבהרה: למעשה שם המדינה מעולם לא הופיע בשירות גוגל מפות, שמות המקום "הגדה המערבית" ו"עזה" נשמטו בגלל גליץ', או באג, והתקלה תתוקן בקרוב. בחינה מדוקדקת של מהלכי החברה בשנים האחרונות מראה כי ייתכן שלא מדובר בתקלה, וגם לא במהלכים מונעי אידיאולוגיה מסוימת לטובת צד זה או אחר, אלא במדיניות של פרגמטיזם טכנולוגי שנועד לשרת את האינטרסים הכלכליים של החברה.
הביטוי הראשון לפרגמטיזם הטכנולוגי הוא הפער בין השינוי של שמות השירותים של גוגל בשטחי הרשות הפלסטינית לשם הריבוני "גוגל פלסטין" מחד גיסא, אך דבקות בטרמינולוגיה שאינה מכירה בריבונות הפלסטינית בגוגל מפות, שם השמות הרשמיים הם "הגדה המערבית ועזה", מאידך גיסא. שנית, בשנת 2008 גוגל מפות הציגה את השטחים הפלסטיניים כאפורים, ללא כל מידע גיאוגרפי, ולא נענתה למחאות המשתמשים שדרשו להסביר מדוע המידע הגיאוגרפי אינו מופיע על המפה. כמה חודשים לאחר מכן, במבצע "עופרת יצוקה", כאשר גופי תקשורת רבים בעולם נסמכו על גוגל מפות על מנת לדווח על המתרחש בעזה, המידע הגיאוגרפי הופיע באופן מלא, ללא התרעה מוקדמת או הודעה רשמית של החברה המסבירה את השינוי במדיניות. כמו כן, גם שמה הרשמי של קוסובו, מדינה נוספת הנאבקת על הכרה בריבונותה ובגבולותיה הבינלאומיים, אינו מופיע בגוגל מפות.
ייתכן שלקוסובו אין לובי חזק כמו הלובי הפרו־פלסטיני שיקים קול מחאה ויבקש מגוגל לשנות את מדיניותה, אבל למיליארדי המשתמשים בשירותי גוגל ברחבי העולם גוגל היא הפריזמה שדרכה מתווכת המציאות. החלטותיה של גוגל על אופן ייצוגן של מדינות בשירות המפות שלה אינן נתפסות על ידי משתמשיה כמשחק סמנטי, אלא כשיקוף המציאות כהווייתה. אם קוסובו או פלסטין אינן מופיעות בגוגל, למשתמשים ממדינות אלו מוצגת תמונת מציאות שלפיה המדינה שבה הם חיים אינה קיימת, ומשתמשים ממדינות אחרות יכולים להסתמך על שירות המפות על מנת להוכיח כי מדינות אלו אינן קיימות.
אם שם המדינה הרשמי "פלסטין" יופיע בשירות גוגל מפות כפי שהוא מופיע כעת בשירותי החיפוש של גוגל משטחי הרשות הפלסטיניים, משתמשים רבים בעולם יראו בכך הוכחה לקיומה של פלסטין כמדינה ריבונית לצד ישראל. בשל בסיס המשתמשים העצום שלהן והשירותים החינמיים התופסים חלק משמעותי כל כך בתיווך הידע והפעילות האנושית היומיומית, חברות כגוגל הופכות לשחקן גיאופוליטי חזק יותר ממדינות. אבל כאשר תאגידי האינטרנט אינם מוסרים את הסיבות שמאחורי החלטותיהם ומהלכיהם, ואינם נתונים לרגולציה או מחויבים לתקינה הבינלאומית, עלינו להטיל ספק בפעולת התיווך ולדרוש, כצרכנים, כי תיווך חשוב זה ייעשה באופן שקוף.
פורסם לראשונה בהארץ, 24.8.2016